אנשים טובים באמצע הדרך

היי חברים 🙂

אני רוצה לפתוח את הפוסט של היום בכמה שאלות:

כמה פעמים קורה לכם שהנהג אוטובוס בא עצבני לעבודה וצועק על כמעט כל נוסע שעולה לאוטובוס? כמה פעמים יצא לכם להיות בחנות כלשהי ולמוכרים פשוט לא היה אכפת מכם יותר מידי? כמה פעמים יצא לכם שהתקשרתם לשירות טלפוני וניתקו לכם בפרצוף או שהיו גסים כלפיכם? כמה פעמים יצא לכם שהתקשרתם לשירות לקוחות ופשוט לא ענו לכם מעל לשעה? כמה פעמים יצא לכם שאנשים היו סנובים אליכם? דחפו אתכם ברחוב? עקפו אתכם בתור? קיללו אותך כי הפרעת להם במשהו קטן בשגרת היום שלהם?

(שימו לב: זה שאני גרה בישראל לא בהכרח אומר שאני מדברת רק על ישראל, קחו דוגמה מכל מדינה שיצא לכם להיתקל בדברים האלה)

איך זה קשור ליפן?

פניתי למספר אנשים שאני מכירה שטיילו ביפן או גרו שם וביקשתי מכל אחד מהם לספר לי סיפור על היחס של היפנים כלפי האחר (הכוונה היא פשוט לבן אדם אחר בלי הבדלה של לאום או דת) 🙂 כמובן שבפוסט הזה אני לא אתרכז אך ורק בצדדים הטובים של יפן כי לכל מטבע יש שני צדדים. לרוב האנשים ששאלתי לא היו יותר מידי סיפורים רעים

קודם אספר לכם על חוויה שלי, חוויה טובה, חוויה קטנה אבל משפיעה: כשהזמנתי קופסא של חטיפים מיפן (ויצא לי להזמין כמה פעמים) קיבלתי מכתב אישי בצירוף של קיפול נייר. המכתב היה רשום בכתב יד שאמר לי בעצם –  "תודה. אנחנו שמחים שקנית אצלנו ואנחנו נשמח אם תמשיכי להיות לקוחה שלנו". כן, זה הדבר הכי פשוט בעולם וברור שהם רושמים את זה בשביל שאני אמשיך להיות לקוחה ושאני אמשיך לקנות אצלם, וזה בדיוק הדבר שיגרום לי להמשיך לרצות לקנות! היחס ללקוח, היחס האישי ואמירת התודה שקנית אצלנו – תודה שבירכת אותנו בקנייה שלך ואנחנו מקווים שתרצי לשוב ולקנות שוב. ברור שאני ארצה לקנות שוב! (כמובן שלא הייתי ממשיכה אם זה היה משהו יקר אבל זה זול והיחס מדהים אז למה לא?). זה נשמע הדבר הכי פשוט בעולם, הכי לא משמעותי. אבל בעיניי הוא משפיע, בעיניי זה מדהים 🙂

בואו נתחיל 🙂

נועה: "אני וחברה חיפשנו תחנת רכבת ולא מצאנו. שאלנו מישהי ובגלל שהיא לא ממש הייתה בטוחה שנבין את ההסבר שלה היא הלכתה אתנו לכיוון אחר לגמרי ודיי הרבה. היא הגיעה אתנו לתחנה והלכה חזרה באותה דרך, זאת אומרת שזה לא היה בכיוון שלה  בכלל"

אליאור: " הייתי באיקבוקורו, חזרתי מהסאנשיין סיטי, היה ערב. בתור אחד שזו פעם ראשונה שלו בחו"ל, דיי התמצאתי בזמן שהותי בטוקיו.  אבל באותו הערב הגעתי לנקודה שלא התמצאתי מאיפה הגעתי אליה ומאיפה אני חוזר לתחנה (הייתה מעט הליכה) אז החלטתי לשאול איזה אדם שחיכה ברמזור עם אשתו, שאלתי אותו איך מגיעים לתחנה.

אני מבין מעט יפנית, והוא לא דיבר אנגלית – אבל הוא אמר לאשתו משהו בסגנון של: "אני הולך לעזור להם, תמשיכי" והוא ליווה אותנו לתחנה, מבלי לשאול שאלות ומבלי רצון לתודה. צניעות מוחלטת!!  כשניסיתי לתחקר ולהודות הוא אמר לי "אל תדאג בנוגע לזה"והלך אתנו עד התחנה, עלה אתנו והגענו עד מכירת הכרטיסים.  היינו בהלם.  אני אוהב את הדרך בה הם רוצים לעזור, לתת מבלי לקבל, הרצון "שתהיה מסופק" זה עורר בי השראה ולימד אותי המון . אפילו כשביקשתי מידע מן העובדים במלון בו שהיתי (טוקיו דום הוטל), הם הסבירו באדיבות, הדפיסו לי מפות וביררו לי מה שהייתי צריך, ורשמו הכול באחריות ובמסירות.  יפן זו אהבה".

FB_IMG_1446562477318

התמונה צולמה ביפן ע"י אליאור

אופיר:  לטוב: " בעודי הולך בשביל הררי נידח, פתאום אישה זקנה יצאה מביתה, שאלה לשלומי והציעה לי קפה, עוגיות ואפילו משקה מוגז כלשהו בפחית (לקחת לדרך). בשמחה הסכמתי כמובן, כי זה בחינם. בנוסף לכך, היא הביאה לידיעתי שקיים ביתן קטן ליד מקדש קטן בהמשך הדרך, בו אוכל לישון בלילה (במקום לישון באוהל בחוץ). שמחתי על כך שיהיה לי איפה לישון בלילה"

" כשהייתי בהוסטל כלשהו (באונומיצ'י למיטב זכרוני), היה שם איש יפני שהציג בפנינו שני takenoko, או באנגלית bamboo shots, ענקיים שהוא מצא בהרים. לאחת התיירות(אנגליה נראה לי)  שישבה איתנו היה באותו היום יום הולדת. היפני נתן לה את זה במתנה – וזאת למרות שלמצוא כאלו גדולים זה דיי נדיר "

ולרע: " בזמן שיטוט ברחובות טוקיו, ברחובות איקהבוקורו ליתר דיוק, נכנסתי למועדון מהג'אנג (Mahjong)  ורציתי להסתכל איך הם משחקים. תוך כדי שניסיתי לדבר וביקשתי להיכנס להסתכל, מישהי שם, כנראה בעלת המקום, אמרה לי no English, no English ולא השאירה לי הרבה ברירה אלא ללכת משם… (כשדיברתי, זה היה ביפנית)".

Screenshot_2015-11-03-17-01-54-1

התמונה צולמה ביפן ע"י אופיר

שיר: "אני יושבת בתחנת אוטובוס וממתינה לאוטובוס שיקח אותי חזרה הביתה מהאוניברסיטה, ופתאום זקן חביב ניגש אלי ומנסה לשאול אותי בחצי אנגלית-חצי יפנית אם אני מנסה להגיע לקינקאקוג'י, מקדש מפורסם שאפשר להגיע אליו מהתחנה שאני מחכה באמצעות אוטובוס אחד. עניתי לו ביפנית שאני מודה לו שהוא מנסה לעזור לי, אבל אני תלמידה באוניברסיטת דושישה ואני רק חוזרת הביתה. מפה לשם הייתה לנו שיחה קצרה על ישראל ועזרתי לו קצת עם אנגלית. כשהוא הלך, שבתי לבהות לי לתומי בכיוון שממנו אמור להגיע האוטובוס הביתה. פתאום נוחתת לי בין הידיים שקית מיקאן, קלמנטינות יפניות. הזקן החביב נתן לי אותן עם ברכה שאשמור על עצמי, ואני, המומה, קראתי אחריו תודה איזה חמש פעמים. חייבת לציין שאלה מיקאן מהיפות שראיתי עד כה".

FB_IMG_1446562159786

התמונה צולמה ביפן ע"י שיר

נעמה: "יחס מדהים – כשהיינו ברכבת אם אני לא טועה ולא ידענו לאן ללכת והיינו קצת אבודות, האדם שפנינו אליו אמנם לא ידע איך לתקשר אתנו אבל הוא הוביל אותנו ממש עד לאן שהיינו צריכות להגיע וזה היה די רחוק בתוך תחומי התחנה".

"משהו מוזר – הם לא ידעו איך לעכל איך נראים אנשים זרים: לקחנו אוטובוס סיורים כזה בטוקיו והסתכלו עלינו כאילו נפלנו מהשמיים בקטע קצת לא נעים עד שזה שיגע אותי והתחלתי לנופף לאנשים רנדומליים ברחוב – התגובות היו היסטריות! פתאום הם התחילו לחייך וחלקם אפילו נופפו חזרה".

היחס של היפנים כלפי אחרים תמיד הדהים אותי וממשיך להדהים אותי מידי יום

המטרה של הפוסט הזה הייתה להציג לכם את הערכים המדהימים שיש לעם היפני

**** שימו לב ****

דברים כאלה כמובן קיימים בכל מקום בעולם!

אני –  ממש לא עושה הכללה ולא טוענת כי יפן היא המדינה הכי מושלמת בעולם כי היא לא.

אני –  רציתי לשים דגש על מה שקורה ביפן מאחר ובבלוג שלי אני מתמקדת ביפן 🙂

אני – רוצה להדגיש שהאדיבות שיש ביפן קיימת גם במדינות אחרות!

אני –  רוצה להגיד תודה לכל האנשים שהסכימו לקחת חלק ולעזור לי עם הפוסט ! אני שמחה שעם הזמן יצרתי הרבה קשרים והצלחתי להתחבר להרבה אנשים שאוהבים את יפן כמוני !

אני רוצה להזכיר כי התמונות הן אינן שלי ואינני מצהירה עליהן כשלי.

אני – לא ציינתי שמות משפחה מתוך הרצון של הכותבים להישאר חסויים.

עובדה משעשעת מספר 1: אי אפשר לנשום ולבלוע רוק באותו הזמן. (נכון שניסיתם?)

עובדה משעשעת מספר 2: ישראל במקום השני בעולם במספר הספרים החדשים שיש לבן אדם. (אני יכולה להזדהות עם זה)

רק בגלל שאליאור ביקש כל כך יפה!

ובגלל שאני חייבת לכם כי פוסט שעבר לא רשמתי עובדה משעשעת 🙂

אז שיהיה לכם המשך יום נהדר!

ענבר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: